מי כמכה באלם ה׳. מכאן ואילך הוא שבח לגבורת ה׳ להיטיב. ואמרו מי כמכה באלים. וכבר ביארנו בשם המכילתא דאל הוא רחמים. היינו כח להיטיב. ואמרו דכח ה׳ להטוב הוא גדול מכל הכחות:
מי כמכה נאדר בקדש. עוד שבח נעלה שהוא נאדר בקדושה שהוא מופרש מהליכות הטבע. ולא כן כל הכחות אינם אלא תחת הטבע:
נורא תהלות. שיש מורא לנו להללו. באשר הוא עושה פלא. שאין אנו מבינים עליהם. באשר המה פלא. וא״כ א״א להללו. שכל שאינו מובן להמדבר בשכלו כי כן הוא אסור להלל את ה׳ בלשון נוכח . וכדאי׳ ביומא פ׳ בא לו שירמיה ודניאל לא אמרו בתפלתם שמתחיל בלשון נוכח הגדול והנורא. משום שלא הבינו האיך הוא כן. אע״ג שודאי האמינו שכן הוא שהרי מבואר בתורה. ולדעת הירושלמי ברכות פ״ז מ״ג תקנו משה רבינו בתפלה והכי משמע לשון הגמ׳ שם ורבנן היכי עבדי הכי ועקרי לתקנתא דתקין משה. [מיהו לשון תלמוד דילן ברכות פ״ה גבי ר״ח לא משמע הכי אלא אנשי כנה״ג תקנינהו] מכ״מ באשר המה לא הבינו בשכלם לא אמרו וכדאי׳ בירושל׳ יומא הטעם שנראה כחונף . והיינו שירת ישראל שהוא נורא תהלות. באשר מעשיו פלא: