1
ושמרת וגו׳. לא תחשוב שאין אדם נצרך לכל זה ההשתדלות אלא בתחלת ימי גדלו עד שיהא נשרש באמונה זו. אבל אח״כ שוב אין צריך. מש״ה הזהירה תורה ושמרת את החקה הזאת למועדה מימים ימימה. כמו שהיה מצוה בשנים שעברו כך יהא נזהר לעולם. ואם שאין עוד זה הטעם מכ״מ היא חוקה. וכמש״כ לעיל. ומזה המקרא אנו אומרים בהגדה אפילו כולנו חכמים כולנו נבונים כולנו זקנים וכו׳. וזה המקרא קאי ג״כ על חוקת תפלין כידוע ומתפרש כמש״כ לעיל דאפילו עוסק בתורה וא״צ לתפלין לפי הטעם למען תהיה וגו׳ מכ״מ ושמרת את החקה וגו׳ זהו פשוטו ש״מ. והדרשות ידוע: