גם צאנכם גם בקרבם קחו. בכל פרט רבותא בפ״ע. דצאן מסוגל לעשירות מצמר וחלב. ובקר מסוגל לעבודת האדמה ורב תבואות בכח שור ואחר שהוציאם לחלוטין בע״כ יתיישבו באיזה מקום וא״א להיות בלא בקר. אבל צאן היה מקום לחשוב שישאר ביד פרעה ע״כ אמר גם צאנכם ויש סברא להיפך דצאן מוכשר יותר לקרבן מבקר והיה עולה עה״ד דהצאן יקחו הכל ולא הבקר מש״ה אמר גם בקרבם:
כאשר דברתם. דאפילו כל המקנה היינו עדרים בשלימות:
וברכתם גם אותי. היינו שנתן להם זבחים ועולות להתפלל עליו כדבר משה. והרמב״ן כ׳ כי לא עשה משה כן. באשר ה׳ חפץ דכאו לא לכפר עליו רק להענישו ולנער אותו ואת כל חילו בים. ולא נראה שיגנוב משה דעתו אלא ודאי התפללו עליו בשעה שהגיעו לעבוד את ה׳ שהיה בהגיעם להר סיני אחר קריעת י״ס. וידוע דפרעה עצמו ניצל. ועליו התפללו וברכוהו על ימים יוצרו. ואם נימא שלא עשה משה כן. היה מפני שפרעה שינה דבריו ונהפך להיות רודף אחריהם. שוב אבד הבטחת משה לברך אותו בתפלה: