ועבר ה׳ לנגוף. תכלית העברה זו כדי שעי״ז יהיה הנגף במצרים ע״י מחבלים ומשחיתים וכמש״כ לעיל:
ופסח ה׳ על הפתח. נתבאר לעיל י״ג שלא יפגע בהם כח העברה זו ולא ירגישו כלל:
ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף. אין הכונה שלא יתן לנגוף בשביל העברה. שהרי לא תהיה העברה זו פועלת כלל בבתי ישראל. א״כ אין כאן העברה ולא משחית. והרי דומים בתי ישראל כמו הדיוטי מצרים שלא שלט בהם המשחית. בשביל שלא פעל בהם קדושת ההעברה וא״כ מאי ולא יתן וגו׳. אלא דבר בפ״ע הוא. שכבר נתבאר לעיל ג׳ שהיו באותו דור כמה רשעים שלא היו ראויים לצאת אע״ג שלא מתו בדבר ששלט באנשים שסירבו מלצאת. ועתה בעת שהיה גלוי שכינה במצרים וגם עידן ריתחא על מצרים היו ראויים להענש על רשעותם. אבל כמו שהית׳ העברה זו כח הדין על מצרים כך הית׳ העברה זו חוט של חסד ורחמים על ישראל שלא יתן המשחית לבא לנגוף את רשעי ישראל. וכיב״ז נתבאר עפ״י דרשת חז״ל בעידן ריתחא של טביעת מצרים בים סוף שהיה אז התגברות הדינים על רשעי ישראל אלא שניצולו כמש״כ להלן י״ד כ״ט וט״ו י״ט. כך היה ראוי לרשעי ישראל להיות נשפטים בשעה זו. אבל הבטיח ה׳ לזקני הדור שלא יתן המשחית לבוא אל בתיהם. והוא כדכתיב לעיל י״ג ולא יהיה בכם וגו׳. והא שפי׳ המקום הבטחה זו כאן לזקני ישראל והרי כבר כתיב לעיל ולא יהיה בכם וגו׳ במאמר הכללי לכל ישראל. יש להבין תחלה כוונת דיוק בתיכם. דהכי מיבעי לבוא אליכם. אלא הפי׳ בתיכם כאן הוא כמו בית אב שכל משפחה נקרא בית. דכמו בבית יש בו כמה חדרים. ועיקר חדרי הבית אינם אלא שנים ושלשה המפוארים ומקושטים. ומכ״מ ההכרח לעשות כמה חדרים פשוטים לתשמישי הבית הדיוטים ומגונים דא״א לדור בלעדם. כך כל משפחה הגונה יש בה שנים ושלשה ת״ח ושארי בני משפחה המה הדיוטים ופחותי ערך אבל א״א להת״ח להיות בלי צוותא דידהו. והמה עושי צרכיו והוא מגין עליהם וזהו דקאמר לזקני הדור היינו גדולי כל משפחה דבזכותם שנמשלו למשקוף שהוא מעמיד המזוזות יהיו ניצולים כל בתיכם. אע״ג שמצד עצמם היו ראוים לעונש באותה שעה מחמת שיש בהם רשעים כאשר יבואר עוד וע׳ בס׳ במדבר ט״ז ל״ב בפי׳ ותבלע אותם ואת בתיהם דגם שם הכונה בית אב שלהם יעו״ש: