1
אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסיף. ידוע הזרות שבזה הלשון שעירבב ל״ז עם ל״נ. וע׳ ת״י וראב״ע והספורנו. והנראה דלא קאי על הצעקה שתהי׳ גדולה כ״כ. אלא שכך תהיה הצעקה אשר כמהו וגו׳. היינו שיצעקו כי מכה כזו לא נהיתה. והנה תניא במכילתא בא פ״ז למדנו שע״ז לוקה בארבעה דרכים ועובדיה בשלשה במכה ובהשחתה ובמגפה. למדנו שלא מתו כל הבכורים בב״א כעין מכת סנחריב וחילו. אלא הוכו בתחלואים רעים ונשחתה צורתם עד שמתו במיתה משונה. ומעתה יובן שמש״ה עירבב המקרא ל״ז עם ל״נ. ללמדנו שהמכה היתה באה כעין דבר ממש שהוא בל״ז וגם מחלה משונה המכונה בל״נ: