1
ויבא משה ואהרן. בכל המכות לא נזכר ביאתם זולת בפעם הראשון במופת התנין. וכאן כתיב משום שלא נזכר לשון ההתראה בדבר ה׳ למשה כמו בכל המכות דכאן כתיב לשון ההתראה בדבר משה לפרעה וכבר כתב הרמב״ן דכך היא דרך התורה פעם כתיב דבר ה׳ למשה ופעם כתיב דבר משה. ומובן אשר דבר ה׳ הוא אליו. מש״ה כתיב כאן הביאה:
2
ויאמרו אליו. היינו משה לאהרן ואהרן לפרעה:
3
לענות מפני. דקדק להגיד שיודע שנתענה מפני ישראל ויודע ומכיר בכבודם ורוצה להיטיב להם מעתה אבל עדיין מאן לענות מפני כבוד ה׳ שרצונו שעמו יעבדו אותו: