1
אשר שם האחת שפרה. לפי הפשט שהן שמותיהן. ע״כ לא הנה בלבד היו מילדות בכל ישראל אשר גרו בכמה ערים. אלא הן היו המילדות הראשיות. ועפ״י פקודת פרעה עליהן יצוו לכל המילדות אשר תחתיהן. והדרש ידוע ומבואר בפרש״י. ויצא הדרש מדכתיב שתי פעמים ויאמר. אלא אמירה הראשונה הי׳ אשר יודע מעשה המילדת. שאחת משפרת את הולד והשנית פועה עליו. ועתה ויאמר עוד בילדכן וגו׳ וגם לזה הדרש הוא הזהיר את המילדות הראשיות. והנה יזהירו את המילדו׳ אשר תחתיהן. ועי׳ מקרא י״ח: