1
זכור אל תשכח. תניא בת״כ פ׳ בחקתי וכה״א זכור אל תשכח את אשר הקצפת יכול בלבך כשה״א אל תשכח הרי שכחת הלב אמורה הא מה אני מקיים זכור שתהא שונה בפיך. וא״כ משמעות הלשון זכור באופן שלא יהא נשכח. דהוא במה שתזכור בפה. וכבר מבואר הכרח זכירה זו. כדי שלא יהא אדם בטוח בעצמו ויהי נזהר בעבירה קלה כבחמורה שלא יבא מן הקלה אל החמורה:
2
ממרים הייתם עם ה׳. גם בהיות גלוי שכינה עמכם הייתם ממרים. ומכש״כ בשעה שלא יהי׳ גלוי שכינה עמכם: