Haamek Davar on Deuteronomy 9:5

לא בצדקתך וביושר לבבך. ידוע דיש צדיק עפ״י הרגלו עד שנעשה טבע ואינו בא מהר לידי עבירה. ויש שהוא ישר לב בטבע שאינו צריך להגביר דעתו על יצרו. ואמר מ״ר כי לא בצדקתך ולא ביושר לבבך בטח ה׳ בכם:

כי ברשעת הגוים האלה ה׳ אלהיך. הוסיף מ״ר לומר אלהיך שמשמעו עפ״י השגחתו עליך נעשה רשעת הגוים האלה. כדתניא בת״כ פ׳ אחרי פ״ט ומנין שלא היתה אומה שהתעיבו מעשיהם יותר מן הכנענים כו׳ ומנין לדור אחרון שהתעיבו מעשיהם יותר מכלם ת״ל וכו׳ ומנין למקום שבאו בו ישראל וכבשו שהתעיבו מעשיהם יותר מכולם ת״ל כו׳ ומנין שביאתם של ישראל גרמה להם כל המעשים הללו ת״ל אשר אני מביא אתכם שמה. הרי מבואר דבהשגחת ה׳ על ישראל לטובה גרם שיתעבו מעשיהם ביותר כדי שתתמלא סאת דינם. ועי׳ מש״כ בס׳ בראשית י״ט א׳ דכך היא המדה וא״כ בטלה הטענה השניה שבטחו ישראל שא״א שישומם הקב״ה א״י מדלא הוריש את הכנענים עד כה. דבאמת לא נתמלאה סאתם ולא שלם עון האמרי עד שהגיע זמן שיכנסו ישראל לארץ גרם הקב״ה שיתעבו הכנענים מעשיהם ביותר. הא אלו היה מכבר מעשיהם מתועבים ביותר היה הארץ קואה אותם אפילו אם תהיה הארץ שממה. וכן אם יחטאו ישראל ביותר אין בטחון להם שלא יגלו ותהי׳ הארץ שממה כמו שנאמר בתוכחה:

ולמען הקים וגו׳. ולא מחמת שהוא ית׳ בטוח עליך שלא תטמא את הארץ בעבודת כוכבים אלא משום שכבר הבטיח בשבועה. ע״כ גרם להם שיגיעו הכנענים למדה״ד: