ואתנפל לפני ה׳ כראשונה ארבעים וגו׳. הוסיף משה להוכיח כי כמו שהיה קשה הדבר שינתנו הלוחות והיה נצרך מ׳ יום. כך היה קשה לפעול שלא יתבטל הברית שהיה עמכם לגמרי. כ״ז הוכחה גמורה שמדה״ד קשה לבטל ואין בטחון כמש״כ לעיל. ופי׳ כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה אין הכוונה שהתפלל בתמידות ארבעים מעל״ע שזה א״א בשום אופן. וגם אינו כראשונה שלא היה תפלה אלא שעה קטנה. ובס׳ שמות ל״ב ל׳ הבאתי פרקי דר״א פמ״ו שבכל אותם מ׳ יום אמצעים היה למשה עסק במחנה. וכ״כ הגר״א בפי׳ סע״ר אלא שפי׳ כראשונה היינו שעלה להר בכל יום להתפלל ואח״כ ירד. ולי נראה דה״פ כמו בראשונה שאמר לי ה׳ לך רד מגדולתך. ושניתי דרכי להתפלל תפלה מיוחדת של למה ה׳ יחרה אפך בעמך וגו׳ ובתוך תפלה קבועה דוקא ומש״ה לא הקדים שבח כמו שעשה בתפלה דפ׳ ואתחנן וכדאיתא בעבודת כוכבים ד״ח דכך הדין אלא משום שהתפללתי תפלה קבועה שיש בו שלש ראשונות וזהו שבח כמש״כ שם בס׳ שמות בפסוק ויחל משה. כך במ׳ יום הללו אע״ג שכבר הנחם ה׳ על הכליון מ״מ הייתי בירידה מגדולתי. והתפללתי בכל יום ולילה תפלה קבועה ובו תפלה מיוחדת הכתובה להלן פסוק כ״ו ומש״ה גם כאן לא הקדים שבח. והא שהתפלל משה הרבה פעמים הוא משום דכל מה שמרבים בתפלה נשמעת יותר כדאיתא ביומא דף כ״ט א׳:
לחם לא אכלתי וגו׳. עוד הייתי בתענית כמו בעת צרה ונפיש ריתחא: