1
כי עם קדוש אתה וגו׳ בך וגו׳. מסביר שני טעמים על מה שחשה התורה לאבד ע״ז בא״י ומדוע לא נצטוו אוה״ע לבער ע״ז בארצם והרי גם המה נצטוו שלא לעבוד ע״ז ומכ״מ אין להם לחוש מה שנמצא ע״ז בארצם ורק ישראל בא״י הוזהרו ע״ז ביותר. ונתן המקרא טעם א׳ כי עם קדוש אתה. ומש״ה אתה עלול שיהא נטפל שמץ ע״ז בך כדרך כל קדושה שדברים טמאים נמשכים אחריה ביותר. ב׳ ובך בחר ה׳ וגו׳. מש״ה חש הקב״ה עליך יותר ממה שחש עליהם ע״כ הזהיר שלא ימצא בארצך דבר המוכשר להכשילך:
2
לעם סגלה מכל העמים וגו׳. אוצר שבו נקבצים כל דבר כך בישראל יהיו נקבצים כל גרי הצדק שנמצא בכל העמים ולא יהיו עובדי ה׳ בפ״ע אלא יהיו נכללים בקרב ישראל עם ה׳: