1
פסילי אלהיהם. מה שיהי׳ נמצא אז. ואע״ג שלא יהיה עוד ע״ז דמשה שהרי כבר נשרף בתחלת המלחמה כמש״כ לעיל מקרא ה׳ מכ״מ כ״ז שנוהגים בשם אלוה ולא נתבטלו וכבר הגיע לידך שוב א״א לבטל מה״ת. ע״כ תשרפון באש. והכי מפורש בתוספתא דע״ז פ״ו כל ע״ז שביטלה גוי יכול יהא אסורה ת״ל פסילי אלהיהם תשרפון באש את שנוהג בהם משום אלוה אסור. והכי מבואר ברמב״ם הל׳ ע״ז פ״ח ה״ח ע״ז כו׳ שנא׳ פסילי אלהיהם תשרפון באש. כשבא לידנו והן נוהגין בהם אלהות. פי׳ שוב לא מהני בטול כדאי׳ בע״ז דמ״ב והוא מה״ת. וע׳ ה״ש סי׳ פ״ח אות י״ח. וכ״ה בירו׳ ע״ז פ״ד ה״ד אם ירשתו כשהוא אלוה באש תשרופו ואם לאו אשר אתם יורשים אותם וגו׳. וע׳ מש״כ להלן י״ב ג׳: