1
ושמרת וגו׳. אחר שכן שישראל בטבעו להוט אחר ע״ז עד שהקב״ה הוסיף שמירה בכל האפשר. ע״כ יש לנו לעשות מעשים מועילים לשמירה:
2
ושמרת את המצוה. היינו לעסוק במצות. ובעידנא דעסיק בה אגוני ומצלי כדאיתא בסוטה די״ד:
3
ואת החקים ואת המשפטים וגו׳. היינו עסק התורה ואין לך שמירה גדולה ממנו וכדאיתא בביצה וכנ״ל. וידוע מאמרם קדושין ד״ל ב׳ בראתי יצה״ר בראתי תורה תבלין. ועוד ביארנו בס׳ בראשית כ״ו ה׳ ע״פ כמה מאמרים:
4
לעשותם. על המצוה משמעו עשיה ממש בזמנם. ועל החקים ומשפטים משמעו להעמידם על תקונם וביאור הלכה. וזהו עיקר הדרוש שחפץ משה רבינו בשם ה׳ להשריש אהבת שקידת התורה. וכמה הוא נחוץ מכמה טעמים: