ואמרת לבנך עבדים וגו׳. זהו תשובה על השאלה השניה לבד כאשר יבואר. לפרעה במצרים. לא כאנשי חיל למלך שהמה במערכת המלחמה וא״כ בשעת השלום יושבים בשלוה ושמחת עולם ע״ר. ומפוזרים בארצות שחקי המלכות מעמיד אותם ושמה המה מושלים על המון. אבל אתם אע״ג שהייתם עבדים לפרעה היינו למלוכה וכדתניא בת״כ פ׳ בחקתי פ״ג מהיות להם עבדים עבדים היו למלכים ולא עבדים לעבדים. מכ״מ הייתם רק במצרים. בעבודה פחותה בחומר ובלבנים לבנין. וא״כ הייתם בצרה ומכ״מ ויוציאנו ה׳ ממצרים ביד חזקה. ופירשו חז״ל זה הדבר. וכבר ביארנו בס׳ שמות ו׳ ו׳ דלא על הדבר שהיה בעשר מכות כיונו חז״ל אלא על הדבר שהיה בישראל בשעת מכת החשך. ופי׳ ביד חזקה כמו לשון יחזקאל הנביא אם לא ביד חזקה אמלוך עליכם. ובס׳ שמות מבואר בזה יותר. הרי דכל כך טבעיכם עזים עד שגם ברוב צרות שהגיע לכם לא רציתם לצאת אם לא ביד חזקה. וכ״ז היה מחמת שלא רצו להשתעבד להשגחתו ית׳ ולמצותיו. וכמש״כ בס׳ שמות י״ג ט׳ בשם מ״ר: