1
את כל אשר יאמר וגו׳ ואת תדבר אלינו את כל אשר ידבר וגו׳. אריכות לשון הוא. גם החלו באשר יאמר ומסיימו באשר ידבר. וגם ואת בלשון נקבה יש לשום לב ע׳ פרש״י ורמב״ן. והענין דבקשתם היה גם בדברות התורה גם בדברות שלצורך השעה גם תורה שבע״פ שמכונה אמירה כדאי׳ בפתיחתא דאיכה רבתי ואת אמרת קדוש ישראל נאצו זה תורה שבע״פ והוא מלשון אימרא שמחבר ומקשר ענינים וכמ״ש ריש ס׳ ויקרא. ואמרו את כל אשר יאמר הוא תורה שבע״פ את כל אשר ידבר שני אופני דברות מש״ה כתיב אחר אמירה שהוא תורה שבע״פ. משום שקדמו לדברות הנאמרים לשעה באשר התורה נצחית ונקרא שבועת אלהים כמש״כ בספר במדבר ז׳ פ״ט בהר״ד:
3
ושמענו. היינו שנעמוד ונטה אזנינו לשמוע מפיך ועשינו. וע׳ ס׳ שמות י״ט ח׳: