ויקבור אותו בגי. מעט בשפולי ההר:
מול בית פעור. הוא טעם שנקבר דוקא באותו מקום כדי להשפיל כח בית פעור כמש״כ התוס׳ סוטה די״ד בשם המדרש:
ולא ידע איש וגו׳. בא הכתוב לבאר על שנמנע ממשה רבינו מקום קבורה יפה אשר ידענו תאות הצדיקים לכך. אמנם כבר נתבאר בס׳ בראשית מ״ט ל׳ שלשה דברים שנפש הצדיק מתאוה על מקום קבורה. א׳ שיהא מקום קנוי לו ולא בשדה אחר. ב׳ שיהא לאותו מקום זכות כמו א״י או מקום תורה וכדומ׳ סגולה רוחנית. ג׳ לנוח אצל אבות ומי ששימשוהו בחייו. וביאר הכתוב טעם על שנעדר ממשה ג׳ דברים הללו. א׳ ויקבור אותו וגו׳ הקב״ה כ״י או הוא קבר את עצמו. וא״כ היה בדרך נס ופלא ומובן מזה שזה היה בריאה מששת י״ב למקום קבורת משה ולא היה קנוי מתחלה למואב אלא למשה ביחוד. ב׳ מול בית פעור זכה בזה המקום לדבר הגדול לזכות את הרבים להבדיל מטומאת הפעור. ואין לך מקום יפה מזה שזכות הרבים תלוי בו . ג׳ ולא ידע איש וגו׳. לא היה שייך נ״ר למשה בצוותא שהיה מובדל משאר נשמות המתים. כמו שהיה מובדל בחייו מכל אדם כי לא היה מסוגל לטבע הליכות עולם רק בדרך נס כמש״כ בס׳ במדבר כ״א ובכ״מ. כך בקבורה לא ידע איש ערכו:
את קבורתו. את קברו מיבעי ועמש״כ בס׳ בראשית ל״ה כ׳: