1
אשר ידעו ה׳ פנים אל פנים. דאע״ג שהקב״ה מדבר עם נביא לצורך הדור. אבל אחר שאינו מוכשר מצד עצמו למעלה זו כ״כ הרי זה כמלך בו״ד מדבר עם מי שאינו לפ״כ אלא שהשעה צריכה לכך אזי אינו מדבר עמו בפנים יפות שיהא מביט אל פניו אלא כמדבר מן הצד. משא״כ אם הענין נותן לדבר עם מי שראוי לכך גם מצד עצמו אזי יש מזה להמלך להביט על פניו וכך הוא מלכותא דרקיעא וכדאיתא ברבה ריש פ׳ ויקרא אל משה ועם אדם לא דבר דרך לדבר עם אריסו. ועם נח לא דבר. דרך לדבר עם נקדודו פי׳ השעה היתה צריכה לכך אפילו אינם ראוים מצ״ע. וכך אירע שדבר עם גדעון וכדומה אע״ג שלא היו ראוים לכך ושארי נביאים שהיו ג״כ ראוים לכך. אבל עוד לא היתה הארת פנים באהבה כמו עם משה: