נפתלי שבע רצון וגו׳. הנה שני אופנים בעשירות. א׳ עשיר הידוע בלשון העולם שיש לו הון ועושר בביתו. הב׳ הוא בלשון חכמים איזהו עשיר השמח בחלקו. ושני האופנים מרומז בירמיה ח׳ אל יתהלל חכם בחכמתו ואל יתהלל הגבור בגבורתו ואל יתהלל עשיר בעשרו כי אם וגו׳. ויש לדקדק דבחכם ועשיר כתיב חכם ועשיר ובגבור כתיב הגבור. אלא הענין משום דיש שני אופני עשירים וכמש״כ. ושני אופני גבורים ושני אופני חכמים. אחד הידוע לכל אדם. ואחד הוא מבואר במשנה דאבות. ואמר הנביא דכל עשיר וכל חכם אין לו להתהלל. אבל גבור הכובש את יצרו יש לו להתהלל שהרי הוא משכיל ויודע את קונו אלא הגבור הידוע הוא אין לו להתהלל. והנה נפתלי עשיר בשני האופנים הוא שבע רצון. היינו שמח בחלקו. וגם ומלא ברכת ה׳. עשיר כמשמעו. ים ודרום ירשה. דיש אדם מוכשר לעבור בים ואינו מוצלח ביבשה ויש להיפך. ונפתלי היה בטבעו מוכשר גם לים וגם לדרום שהוא בלי שום ים. אלא נחלת שדה וכרם. והכל בירושה אצלו מלומד מנעוריו לכל דבר. זהו משמעות הברכה לפי הפשט. והרמב״ן הביא בשם מדרש רבותינו דקאי על דברי תורה ונמשך על לשון ברכת יעקב אבינו הנותן אמרי שפר ומתפרש ברכה זו. דמי שיש לו חידושי תורה ואין בכחו להגיד ולהציע לרבים אינו שקט ונח בדעתו. עד שיהא משכיל על שפתו כדכתיב שמחה לאיש במענה פיו. ויש שכחו רב בפיו אבל אין בכחו להעלות חדשות מדעתו ע״ז אמר נפתלי שבע רצון. במה שיכול להציע לרבים. וגם מלא ברכת ה׳. חדשות מדעתו שהוא ברכת ה׳. וכבר ביארנו בס׳ שופטים מני מכיר ירדו מחוקקים ומזבולון מושכים בשבט סופר. משום שנבחרו במלחמת דבורה עשרת אלפים מבני זבולון ומבני נפתלי והיינו משום שהיה אז כח התורה בקרבם. והיאך היה הדבר. מפרש דמני מכיר הוא חצי שבט מנשה שנגד זבולון ונפתלי בעה״י ירדו מחוקקים. והיינו משבט יהודה בני יאיר בן מנשה כמש״כ לעיל ס״פ דברים המה היו ראשי ישיבות. ומזבולון ונפתלי עלו הרבה תלמידים ובחזירתם לביתם הרבו והגדילו תורת רבם ושבט זבולון לא היה לו כח בפה להגדיל תורה ע״כ היו מושכים בשבט סופר שהיו כותבים לעצמם. אבל נפתלי לא היה נצרך לכך. אלא היה כחו בפיו ליתן אמרי שפר:
ים ודרום. ים הוא כנוי על שמועות מפי מורים ומלמדים. וכמו שפירשו חז״ל במסכת עירובין דנ״ד על ולא מעבר לים היא שאפילו היא מעבר לים וכו׳ וביארנו לעיל ל׳ י״א דקאי על קבלת הרב. ודרום הוא חלק יהודה שדר בדרום א״י המחכים ונותן כח לחדש. כידוע כח חכמי דרום אפי׳ בבית שני. דלא דוקא שבט יהודה היה שם אלא המקום גורם להחכים את יושביה בתורה כמש״כ בס׳ בראשית י״ב ט׳ וי״ג א׳. ואמר שכח נפתלי יפה שיש לו ירושת ים ודרום. היינו לקלוט שמועותיו באופן יפה ומועיל לרבים. וגם לחדש מעצמו. והקדים ים ואח״כ דרום. דמתחלה ליגמיר אינש והדר ליסביר: