1
שמח זבולן בצאתך ויששכר באהליך. לעולם זאת על ישראל בשעה שיוצאים למלחמה מייחדי׳ אנשים לתורה ולתפלה כל היום שיוצאים עם הלוחמים לאהלי השדה וכדאיתא ברבה ר״פ מטות שבמלחמת מדין לקחו י״ב אלף לתפלה. ושם שננו חרב לשונם בקול תורה וכדאיתא במגילה ד״ד במלחמת עי מיד וילן יהושע וגו׳ ואמר ר״י מלמד שלן בעומקה של הלכה. והיינו משום שצוה הקב״ה אז לשום אורב. היינו עצה למלחמה. ע״כ לן בגבורת מלחמתה ש״ת וזהו ברכת משה. שמח זבולון בצאתך למלחמה. ויששכר באהליך. באהלי המחנה שעל שדה המלחמה עסוק בתורה ותפלה. דיששכר בעצמו לא היה בעלי מלחמה עד בא דוד כמש״כ בברכת יעקב לבניו. אבל הלכו עם זבולון לתורה ולתפלה: