Haamek Davar on Deuteronomy 32:3

כי שם ה׳ אקרא. שהוא מהוה הכל:

הבו גודל לאלהינו. המשגיח בפרטות עלינו ישראל כמש״כ בביאור פסוק שמע ישראל ה׳ אלהינו. דמשמעו דה׳ שהוא המהוה הכל הוא משגיח עלינו בהנהגת הליכות עולם הטבע שלנו. ע״כ אמר דעליכם השמים והארץ להיות נחתים מפני כבודו ית׳ לבטל רצונם ותשוקתם להשפיע כפי טבע היצירה אשר יותר משהעגל רוצה לינק הפרה רוצה להניק. וכן כל המשפיעים יש להם תשוקה להשפיע. אבל הבו גודל לאלהינו מבלי להשפיע כי אם עפ״י השגחתו ית׳ לפי מעשי בני אדם עפ״י התורה זהו פשוטו של מקרא של שמים וארץ. אבל בגמ׳ תענית ד״ז פירש יערוף כמטר לקחי לענין למוד התורה וע״ש. ובברכות דכ״ב וכן בירו׳ שם פ׳ ז׳ למדו מדכתיב כי שם ה׳ אקרא שחייבין לברך ברה״ת לפניה. וא״כ אינו מתפרש כ״ז הדבור לשמים וארץ המשפיעים ומושפעים ברכות הטבע אלא הבינו עוד משמעות בשמים וארץ. והיינו ת״ח וזקני הדור מכונים בשם שמים המשפיעים כח רוחני בישראל וההמון המקבלים מכונים בשם ארץ. וכבר הראנו לדעת בס׳ ויקרא כ״ו י״ז עה״פ ושברתי את גאון עוזכם ונתתי את שמיכם כברזל וגו׳ שגם שם הבינו חז״ל משמעות שמים וארץ ת״ח והמון. וא״כ יהיה ביאור הענין שהזהיר את השמים והמה ת״ח שישמעו. וכמו שביארנו בפ׳ וילך שצוה משה להקהיל ביחוד לזקני ישראל ות״ח שבדור:

ואדברה. המה הלכות קבועות:

ותשמע הארץ אמרי פי. כאשר ישמעו ת״ח עומק הלכות ויהיו יגעים להאזין ולהקשיב אזי ימצאו המה דברים להשמיע להמון העם אמרי פי היינו דברים כבושים ונוחים אשר יהיו דבריהם בנחת נשמעים:

יערוף כמטר לקחי. למוד הלכות המכונה בשם לקחי. יערוף כמטר. כי בשעה שהאדם הולך והמטר סוחף הרי כופף ראשו כדי שיהי׳ המטר טורד על העורף ולא על הפנים. כך העמל בהלכות נדרש שיהא ראשו כפוף כשור לעול וכחמור למשא. ואח״כ תזל כטל אמרתי יהא זוכה להזיל דברים כבושים מתקבלים על לב הבריות כטל:

כשעירים עלי דשא. חוזר ללימוד לקחי שיהא כמטר היורד בחזקה על דשא הגדולים ובשעת שטיפת הגשם המה נכרעים אל האדמה ונראים כמתקלקלים ומ״מ היא עיקר גידולם. כך התורה בעמלה מתשת כח האדם אבל זהו עיקר גידולו ואין התורה מתקיימת אלא בזה האופן. ומש״ה נקראת מלחמתה של תורה דכהולכי מלחמה. ע״מ כן נכנסים שיהיה כמה מהם נזוקים והרבה נחלשים מרוב זהירות ועבודה כך הוגי תורה כמה מהם נחלים ונתשים אבל היוצא בשלום מן המלחמה מוצא שכרו משלם:

וכרביבים עלי עשב. הטל מלחלח בנחת את עשב הדק ומרבהו. כך אמרי פי היינו דברי תוכחה הנאמרים בהמון מתקבלים בנחת ומרכך לבבם. והקדים למוד הלכות ללמוד הנוח כטל דכ״ז שלא השתקע האדם בעמל תורה המכונה לקחי אין לו להזיל עניני דרוש הנאמרים כטל באשר שנוח לטעות ולהטעות בהם :

כי שם ה׳ אקרא. שהרי דברי נאמרים בברכה בשם ה׳ לפניה ע״כ יש בה כח להתברך בפיכם דהברכה היא תועלת להצלחת הלימוד:

הבו גודל לאלהינו. ואתם ענו אמן כפרש״י ברכות דכ״ב. ובזה מתגדל כח הברכה ומוספת בה תועלת שהרי עניית אמן מגוף הברכה היא כפרש״י שם דמ״ז א׳ והכי אי׳ בירו׳: