כי קרוב אליך וגו׳. כמש״כ שאתה ישראל ונוצרת לכך. ונשמת ישראל ב״ז לנשמת התורה:
בפיך ובלבבך לעשותו. זהו עצות להגיע לעומק דעת התורה. שהרי אפי׳ להשיג אשה אשר הוכיח ה׳ לו. וידוע שהזיווג האמתי מזדמן להמצא ומתקרב בנקל. מכ״מ בלי שום סיבה והשתדלות לא יגיע לה. ופי׳ הכתוב העצה בפיך וגו׳. ולפי פשוטו בפיך היינו ללמוד. ובלבבך לעשותו. על מנת לעשותו היינו לקיים מה שלומד. אבל א״כ אינו לפי נגינת הטעם שהיה ראוי לפי זה להיות הטפחא על בפיך. אלא יש בכאן עוד כונה שניה ומבוארת שמות רבה הנ״ל שתהא יגע בהם בפיך. והכונה שתלמוד ביגיעה עד שיהא נוגע אל הלב. והיינו עם תלמידים. ופי׳ לעשותו. או עשיית הפרשה להבין דקדוקיה כמו שביארנו בס׳ ויקרא ט׳ ו׳. או להיפך עשיית הלכה עפ״י הויות התלמוד במקורה בפרשה כמש״כ שם י״ח ו׳ ובכ״מ. והמחדש בזה מיקרי שהוא עושה. ועצה עמוקה זו פי׳ שלמה המלך בסוף קהלת אחר שאמר דברי חכמים כדרבונות וגו׳. אמר עוד ויותר מהמה בני הזהר עשות ספרים הרבה אין קץ ולהג הרבה יגיעת בשר. הביאור שמזהיר לת״ח שנקרא בני כמש״כ בס׳ בראשית מ״ט ט׳. אשר אם יותר מהמה. אם רוצה לחדש ולהגדיל תורה. הזהר בשני דברים. א׳ עשיית ספרים הרבה אין קץ. היינו שתכתוב לעצמך כל רעיון וכל חידוש. דהא שתורה שבע״פ אסור בכתב אינו אלא לאמרן בכתב. אבל לעצמו מותר וגם מצוה כמש״כ הרמב״ם בהקדמת ספר היד שכך היו נוהגים אפי׳ הנביאים הראשונים לרשום כל חידושי התורה. ומקרא מלא הוא מני מכיר ירדו מחוקקים ומזבולון מושכים בשבט סופר. כמש״כ בביאור זה המקרא לעיל ג׳ ט״ז. ועע״ס שמות ל״ד כ״ז. ב׳ ולהג הרבה יגיעת בשר. שיהא מדבר הרבה ביגיעת בשר היינו עם תלמידים. כ״ז הוא לפי׳ הגמרא בפרשה זו. ועתה נבא לפי׳ השני דקאי על תשובה מאהבה. והוא באמת למעלה מטבע האנושי. וכדתני׳ בספרי בפ׳ עקב ואהבת את ה׳. וכי היאך אדם אהב להקב״ה. דטבע של אהבה אינו אלא ע״י השתוות האוהב והנאהב וגם משיג בשכלו מעלות הנאהב. ושני דברים אלו שגבו משכל האדם. ופי׳ הכתוב דמכ״מ לא נפלאת היא ממך. באשר קוב״ה וישראל חד הוא. וכמו האב והבן אפי׳ לא הכירו זא״ז מכ״מ כשמזדווגין יחד נמשכים איש לרעהו בידיעה קלה משום שהטבע מסייע לזה. וביאר הכתוב תחלה כמה גבוה היא מטבע האדם שלא נטעה להיפך לחשוב כי באמת קלה היא ע״י השתוקקות לזה. ע״כ פי׳ הכתוב תחלה מה שראוי לחשוב. כי היא בשמים. היינו ע״י חקירה בגובה שמים וגלגלים. ומזה באמת יש תקוה להשיג אהבה כמש״כ הרמב״ם בהל׳ יסה״ת ובשלהי הל׳ תשובה כ׳ עוד דבר ידוע וברור שאין אהבת הקב״ה נקשרת בלבו ש״א כו׳ לפיכך צריך האדם להבין ולהשכיל בחכמות כו׳. או רחוקה לילך למקום שגורם אהבה והתדבקות כמו בהמ״ק. וא״כ הוא דבר קשה. אבל לא כן. אליך. ישראל כי קרוב הוא. בפיך. היינו ע״י רנה שנכלל בזה גם שירות ותשבחות להקב״ה. גם רנה ש״ת וכדתני׳ בספרי שם וכי היאך אוהב להקב״ה והיו הדברים האלה וגו׳ וטבע התורה ליתן אהבת ה׳ בלב העמל בה. גם בלי שום ידיעת סיבה עפ״י שכל האנושי. ונתבאר עוד בשה״ש שהתפלל שלמה ישקני מנשיקות פיהו וגו׳. וקאי על בקשת אהבה ע״י דברי דודים של תורה וסיים על כן עלמות אהבוך. שנעלם הטעם איך המה מביאים לידי אהבתך. ובלבבך לעשותו. שיהא הרצון והתשוקה להגיע לזה. דבלא תשוקת הלב ודאי יש משורר זמירות כל היום. או הוגה בתורה ואינו טועם טעם אהבת ה׳. מבלי משים לב. אבל בשום לב לכך. מתעורר ע״י זה אהבה עזה. כמו הבן הזוכר את אביו ברעיון אהבה כן נפש הישראלי להקב״ה :