כי תשמע בקול וגו׳ כי תשוב וגו׳. פי׳ שני טעמים על יתרון ברכה זו מה שלא הי׳ עד כה אפילו בשעת ברכה. היינו דאז לא היה יתרון בחו״ל משום שדרך המסחור להסיר את האדם מעבודת ה׳. ומש״ה עיקר רצונו ית׳ היה שיהיו יושבים ישראל לבטח בא״י היינו שלא יסחרו לחו״ל כמש״כ בס׳ ויקרא כ״ה י״ט וכ״ו הי׳. משום שבזמן שאין האדם עוסק בעצמו בתורה אז נדרש לשמירה יתירה ואין מקום משומר כמו בא״י עיקר ישיבת ישראל. משא״כ בחו״ל בקרב אוה״ע. אבל בימות המשיח הבטיח הקב״ה. כי תשמע בקול ה׳ אלהיך לשמור מצותיו וחקתיו וגו׳. שתהא אתה מ״מ עוסק בתורה:
ומצותיו. היינו גוף מצוה שבתורה:
וחקתיו. היינו חקות המצוה עפ״י קבלה המסורה. ולא כתיב כאן משפטיו כמו להלן ס״ז ובכ״מ שהרי מיירי כאן במי שעסוק במסחור וא״א לו להיות עסוק בפלפולה של תורה לחדש בעצמו אבל יכול לעסוק בלמוד גוף התורה שבכתב ותורה שבע״פ המסורה לנו מכבר בדקדוקי התורה והוא ילמוד מה שלפניו מכבר:
הכתובה בספר התורה הזה. אם קאי על מצותיו וחקותיו היה ראוי לכתוב הכתובים. אלא קאי על תשמע בקול דמשמעו דקדוק בדבריו. ע״ז מפרש בקול הכתובה בספר התורה הזה וקול נעשה בכנוי ל״נ כמו קולות ואחר שתהיו עסוק בת״ת גם בדרך המסחור שוב אין חשש שתבא מזה נגד רצונו ית׳ כידוע מאמרם ז״ל בקדושין ד״ל כ״ז שהרטיה זו עליך אכול מה שאתה רוצה כו׳. וע״כ נקראת התורה משמרת שהיא משמרת מכל רע כמש״כ בס׳ בראשית כ״ו ה׳. ועמש״כ לעיל ט״ו ה׳. עוד טעם שאין חשש לימות המשיח שתסור בעסק המסחור לחו״ל. כי תשוב בכל לב ובכל נפש. היינו תשובה מאהבה ומי ששב מאהבה עומד לעד לעולם ואינו מתנודד כמו העובד מיראת העונש . ואם כן אין חשש שתשובו לסורו משום מסחור: