אתם נצבים וגו׳. גם זה בכלל פיוס וכאשר יבואר. אלא שהפסיק בתורה ונעשה מזה סדרה מחדש באשר בא בזה המאמר כוונה ועיקר גדול בהליכות ההשגחה לדעת בכל עת אפילו שלא בשעת התוכחה. וכיב״ז מתחיל בס׳ שמות פ׳ וארא ובזה הספר פ׳ עקב וכמש״כ שם. והנה ביארנו לעיל י׳ י״ב ענין מקרא זה מה שפירש הכתוב כל הפרטים ולא הספיק במה שאמר אתם נצבים היום כולכם לפני ה׳ אלהיכם לעברך וגו׳. אלא בא ללמדנו שאין הדין וחשבון של כל אדם שוה. ויש בזה ארבע מדרגות במעלות האדם מישראל. ראשים. ות״ח. והמון עם ה׳. נשים ועבדים וטף. כל אחד נידון לפי השאלה שהקב״ה שואל ממנו כמו שנתבאר לעיל שם. והקדים לומר היום. משום שבאמת בכל ר״ה ויום הדין נצבים כל ישראל בזה האופן. אבל היום שלא בר״ה שהוא כדי לעברך וגו׳ ואמר כלכם. שאע״ג שכל אחד נידון בפרט לפי מה שהוא אדם. מ״מ כל א׳ גורם להכריע להכלל אם לשבט אם לחסד כדאיתא בקידושין ספ״א דכל א׳ מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות או לכף חוב. ואחר כך פירש הפרטים. א׳ ראשיכם שבטיכם. מנהיגי השבטים אכן לפי הנראה שבטיכם מיותר. ומה מקרא חסר ראשיכם לחוד וממילא כל ראש מנהיג בישראל באשר הוא שם. אלא ללמדנו שאין כל שבט ומנהיגיו נדונים בשוה. אלא לפי טבע השבט ובמה שהחזיק ביותר להיות נזהר בזה נידון על העוותו וסר מדרך הטובה שהחזיק בה וכמו שאמר עמוס הנביא על שלשה פשעי יהודה ועל ארבעה לא אשיבנו. על מאסם את תורת ה׳ וחקיו לא שמרו. על שלשה פשעי ישראל ועל ארבעה לא אשיבנו. על מכרם בכסף צדיק וגו׳ הרי שעיקר הדין על שבט יהודה על שסרו מדרכם הטובה לשמור חקיו המה מדות התורה וזהו כבוד לתורה שבכתב שמדקדקים בה הרבה וכאשר סרו מזה מאסו את התורה. ולא כן שבטי ישראל שמעולם לא החזיקו כ״כ בת״ת אלא בחסד בין אדם לחבירו כדרך מלכי ישראל וכמש״כ בס׳ בראשית נ׳ כ״ג. ע״כ עיקר הדין עליהם על שסרו מזה המדה ומכרו בכסף צדיק וגו׳ ונמצא הראשים שמנהיגי׳ השבטים נידונים לפי שבטם. ב׳ זקניכם ושוטריכם. המה ת״ח גדולים וקטני הערך לכל אחד לפי כחו. ג׳ כל איש ישראל. כל איש לפי מעשיו בהליכות עולמו. וכבר נתבאר בס׳ במדבר כ״ד ו׳ בדבר בלעם ברוה״ק שנמשלו המון עם ישראל כגנות שיש בם הרבה מיני זרעים. אבל בכל גנה יש בו מין א׳ שהוא העיקר כך כל ישראל מוזהרים בכל מצוה מעשית. אלא שמ״מ כל א׳ עליו מצוה אחת להיות נזהר בה ביותר. לכל א׳ לפי עסקיו מה שעלול להיות נכשל עפ״י עסקו. עליו לשום לבו ע״ז הפרט ביותר ועל דבר זה הוא נידון ביחוד. גם נכלל בלשון כל איש ישראל כל א׳ לפי טבעו. וה׳ היודע תכונת לב של כל א׳ ודן כל א׳ לפי מדתו. ד׳ מדרגה הפחותה