פן וגו׳ או שבט. ולא אמר או כולכם דאם היו כולם חלילה מסרבים על קבלת הברית לא היה נכרת כלל ולא היו נכנסים לא״י. אבל כאשר רוב ישראל קבלו הברית ורק אולי יש איזה מעוט המסרבים יהיה יחיד או משפחה שלמה או אפילו שבט שלם אשר לבבו פונה היום וגו׳. טעם הסירוב הוא משום שבדעתו לעבוד ע״ז לאחר זמן. אלא שירא כעת לעשות בפועל:
פן יש בכם שרש וגו׳. או בא״א שאינו רוצה לעבוד ע״ז אלא שאינו רוצה לקבל עול מלכות שמים ג״כ. אלא להיות חפשי משום עבודת אלוה. והוא באמת רע ומר מעובד עבודת כוכבים כיון שאין עליו שום עול ואינו מאמין בדין ומשפט כלל. או הוא מיפר תורה לומר שלא ניתנה התורה אלא כדי להפריש מאלילים. וזהו הרעיון גרוע מהכל וכמש״כ בס׳ במדבר ט״ו ל׳. וכ״ז הוא שורש פורה וגו׳ וכתיב פורה ראש ולא כתיב שורש ראש ולענה. ללמדנו דזה הקלקול עוד גרוע מע״ז. דהעובד עבודת כוכבים אינו חושק להשחית ולהתעות את אחרים באשר הוא אינו עובד עבודת כוכבים אלא לתיאבון כי יקל לפניו עבודתו ומה לו ולאחרים משא״כ המושחת בדעותיו ונושא דעו כי הכל פתיים מאמינים לכ״ד הוא להוט להשכילם דעתו הגסה וכמש״כ בס׳ ויקרא י״ג מ״ד ע״ש. והרי זה פורה ראש ולענה. והנה כאן הקדים הכתוב ראש ללענה. ובקינות אומר זכר עניי ומרודי לענה וראש. והענין דלענה בתחלת אכילה אינו מר כ״כ שהרי יוצאים בו ידי מרור והוא דתנן במשנה פסחים פרק ב׳ ובמרור ופרש״י פופרץ וכתבו האחרונים שהוא לענה וא״כ הוא רך בתחלה משא״כ ראש מראשית אכילתו הוא מר מאד. ומש״ה לפי דרך הכתובים לכתוב הקל תחלה והקשה אחריו מש״ה כאן כשמדבר במרות הדעות שממררים את חיי הנפש. הוא מקדים דעה הנשחתה ביותר שהוא לחשוב דאדם כבהמה בלי דין ומשפט כלל. שזו הדעה אע״ג שנראית גרועה ביותר. מ״מ איננה פורה ומשחית לאחרים כ״כ ומי שיש בו דעה ישרה משכיל כי האדם נוצר להיות תחת השגחת אלוה משא״כ דעה הנשחתה בקיום תורת משה לבד וכדומה היא עלולה להטעות ולהפרות בוגדים באדם וזהו לענה שגרוע ביותר בזה הפרט שאין מבינים מראש כמה היא מרה באחרונה וכיב״ז נתבאר בס׳ במדבר ט״ו ל׳. אבל בקינות דמיירי במרירות הגוף ורוח האדם הוא להיפך מתחלה לענה שלא היה תחלתו מר כסופו ואח״כ ראש מהחל ועד כלה מרה: