1
והשיגך. אינה מובנת מליצה זו. וכי אדם הוא נרדף ובורח מן הברכות עד שאמר והשיגוך. ותו מה זה מסיים עוד הפעם כי תשמע וגו׳ הרי מדבר בתנאי הלז אם שמוע תשמע. אלא הענין דבשעה שאין האדם עסוק בשקידת התורה מתפעל ומרגיש שמחה בהגיע לו איזה ריוח וברכה בעולם. משא״כ בשעה שעסוק בתורה ודעתו גבוהה אז אינו מתפעל מאיזה ריוח קל שהרי דעתו גבוהה ממנה. משא״כ אם יגיע לו ריוח גדול משיגו אפי׳ בשעה שהוא עסוק בתורה. וזהו מליצת הכתוב והשיגוך כי תשמע וגו׳ אפילו בשעה שתהיה עסוק בהבנת התודה ובורח מהבלי עוה״ז. מ״מ תהי׳ כ״כ הברכה גדולה עד שתשיגך: