1
תקימו את האבנים האלה. שכתבתם בשביל ישראל כפי הראוי להם:
2
בהר עיבל. באשר שזה התכלית שהיה ע״י כתיבה שניה בשביל אוה״ע. לא הגיע למרום קצה עד שגלו ישראל ונתפזרו בכל האומות. וזה נאמר בהר עיבל שיהא כן. ע״כ היה תחלת זה הענין הנעלה ג״כ בהר עיבל:
3
ושדת אותם בשיד. לר׳ יהודא דס״ל דהשיד היה אחר הכתיבה צריך ליישב הא שכתבו כאן ושדת וגו׳ לצורך בנין המזבח וכדתנן במס׳ מדות פ״ג ומלבנין אותן פעמים בשנה. ומכאן הוא שלמדו לעשות כן. וא״כ יש לזה המקרא שתי כונות כדרך משנה תורה. חדא לפני הכתיבה לצורך מזבח. וחדא אחר הכתיבה כדיוק לשון וכתבת על האבנים. דמשמע על גוף האבנים: