1
לא תחסום שור בדישו. סמך ענין לתת טעם על והצדיקו את הצדיק שאע״ג שאפשר להרחיב את לבו הנכאה אחר המשפט. מ״מ יש לעשות כן בשעת מעשה בשעה שמתבזה מחמת הריב והוא להוט אחר פיצוי דברים. ע״כ אין לחדול תאות לב האדם בעתו. ולזה סמך ענין לא תחסום שור בשעת הדישה אע״ג שאפשר להאכילו לאחר כן מ״מ ראוי להאכילו בשעת דישה שהוא להוט באותה שעה: