1
כי ינצו אנשים. נצה הוא ריב של הכאה כמש״כ בס׳ שמות כ״א מקרא כ״ב:
2
אשת האחד. משמע הראשון פי׳ המוכה הראשון. מ״מ אם באה אשתו להצילו והזיקה א״ח בבושת חייבת. דאע״ג דיש לה רשות להכותו מ״מ אין לה רשות להזיקו כמש״כ בס׳ שמות י״ט לענין נזק. וה״ה לענין בושת וכבר אוקי בג׳ ב״ק דכ״ח א׳ דמיירי ביכולה להציל ע״י ד״א אבל אינה יכולה באמת פטורה: