1
על כן אנכי מצוך וגו׳. לא בשביל שאני רחמן אני מצוך ע״ז. שהרי באמת חקות התורה אינן אלא גזירות כמו שאמרו לענין קן צפור. שאע״ג שהוא בשביל רחמנות כמבואר במדרשים מ״מ אינו אלא כדי ללמדנו מדת רחמים ולא בשביל שהקב״ה רחמן שהוא ית׳ מצד מדתו זאת אפשר לו לרחם בסיבות אחרות אלא הוא מצוה עלינו על מדה זו. וכן רחמנות על יתום ואלמנה הוא מצוה עלינו להרגיל בלבנו הזכרת י״מ שהיה רע לנו ובקשנו לרחמנו. וכך ראוי לנו להתנהג עם מבקשי רחמים לרחם עליהם: