1
לנכרי תשיך וגו׳. הוסיף הכתוב במלוה שאין לצורך עבודת הארץ כדרך הנכרי בא״י כמש״כ שם שאין לו קרקע ואחוזה בארץ ולוה לאיזה עסק וע״ז הזהיר הכתוב לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך. ולא תאמר כי אחר שהוא מסחור רשאי לשלם רבית דמ״מ לא חלקה תורה. ועל זה סיים הכתוב למען יברכך ה׳ אלהיך בכל משלח ידך. היינו מסחור שאדם עושה במעותיו כמש״כ כ״פ:
2
על הארץ אשר אתה וגו׳. אע״ג דאין חילוק בזה בין א״י לחו״ל. מ״מ שכר מצות וחקי התורה גדול יותר בא״י שע״כ היא נקראת תורת אלהי הארץ. וכבר ביארנו בס׳ שמות פ׳ כבוד אב: