1
רק מערי העמים האלה. פי׳ שהמה בחו״ל אלא שהם שייכים לעמים האלה:
2
לא תחיה כל נשמה. דכיון שלא השלימו והחרבת את הישוב שלהם. ויהי׳ עיקר הישוב מבני ישראל יש לחוש שלא ילמדו וגו׳ משא״כ כשהשלימו ויהי׳ הישוב שלהם. אין חשש שיצאו ב״י לדור שם. זולת מה שהמלך משלח להשתרר עליהם. והנה בזה ערים האלה חמורין מערי א״י עצמה שבפירוש כתיב מעט מעט אגרשנו מפניך. ולא היתה המצוה לכלות בפעם אחת את כולם זולת אנשי המלחמה. ומשום שלא ירבה עליך חית השדה. ורק היו מוזהרים שלא לכרות עמם ברית. ושלא להניח ע״ז בא״י. משא״כ עיר אחת שנכבשה אין חשש משום חית השדה. ומש״ה היתה המצוה לא תחיה כל נשמה: