1
רפאים. משמעו מלשון פראים. אלא שפרא הוא בלי שום ד״א. ורפא הוא בלי עול מלכות ואיש הישר בעיניו יעשה. וכמש״כ בפ׳ קרח בפירוש הכתוב אדם תועה מדרך השכל בקהל רפאים ינוח. וסיפר כאן שמלבד שאותה האומה היו באמת גבורים רב ורם כענקים. עוד נחשבו גם לפראים כמו ענקים שאין עליהם עול מלכות. והדבר מובן שקשה לכבוש עם פרא יותר מאומה המתנהג עם מלך ושרים. דעם המתנהג עם מלך ושרים אם נכבש המלך והשרים ממילא כל העם נכבש משא״כ עם פראי:
2
והמואבים יקראו להם אמים. גם הם פחדו ורגזו מהם עד שקראו אותם אמים. הרי שלבם נפחד מהם. וא״כ היה סבה שלא יהיו יכולים לכבשם. ומכ״מ כבשו מואבים אותם. ע״כ מובן שאך ירושת ה׳ להם ואין מעצור לפניו ית׳: