1
צאן ובקר. פרש״י תזבח לחגיגה שאם נמנו כו׳. ולכאורה הוא תמוה שהרי הוא דעת בן דורתאי בפסחים ד״ע דקסבר שחגיגה ה״ה כפסח ודוחה שבת. וממילא בא אפי׳ במועט. ואנן לא קיי״ל הכי. והא דכתיב בקר דריש כדר״נ ארב״א מנין למותר הפסח שקרב שלמים שנא׳ וזבחת פסח לה׳ אלהיך צאן ובקר כו׳. אבל באמת למדנו רש״י דודאי פשטא דקרא א״א לומר כדר״נ אלא לחגיגה שהוא מצוה מה״ת לכ״ע ולא כתוס׳ שם בד״ה לאו חובה היא דלמ״ד דחגיגה אינה דוחה שבת ס״ל שעיקר חגיגה מדרבנן. אלא כדעת הרמב״ם בה״פ פ״ח שהוא מה״ת ומהאי קרא רק שאינו חובה כפסח אלא מצוה. ובן דורתאי דייק מדקרי לה פסח ש״מ שהוא חובה ודוחה שבת כפסח. וע״ז פליגי ומפרש בגמ׳ דמש״ה נקרא פסח כדר״נ. אבל ודאי מיירי בחגיגה. ועדיין יש לאלוה מלין בפשטא דקרא אמאי קרי לה הכא פסח ויבואר עוד: