את החקים האלה. לא נתבאר מה החקים שבעצרת יותר משארי חגים. אכן לפי דברינו דחקים משמעו כ״פ כללי התורה שבהם מחוקקים את התורה ובאים לידי משפטי התלמוד עלינו לפרש כאן ג״כ דבזה המועד ישים אל לבו לשמור ולעשות החקים האלה באשר אז זמן מתן תורתנו ומסוגל בזה היום שניתן בתחלה גם לדורות להתבונן בהם ולקבלם עליו להגות בהם. כמש״כ הרשב״א בשו״ת סימן תי״ג דכל יום מימי הבריאה פועל יותר בדבר שנתחדש בו יותר משאר ימים. והיינו דמצלינן זמן מ״ת ולא נזכר בפירוש בתורה דשבועות הוא יום מ״ת זולת בזה המקרא. מש״ה נכתב כאן בשם חג שבועות. ומצות ספירת שבועי לחוד. ולא נזכר ספירה דיומי ג״כ כמש״כ בפ׳ אמור. אלא היינו כמש״כ בס׳ במדבר דתכלית ספירת שבועי משונה מתכלית ספירה דיומי. ושבועי מלמדנו על חובותינו להשקיע אהבתנו בו ית׳ ע״י עול התורה שבזה נכנסנו ככלה לחופה. ובשביל זה כינו חז״ל זה החג עצרת יע״ש: