1
ובא הלוי. למשמעות הראשון ובא הלוי היינו מ״ר ובזה נכלל גם כן כהן לתרומתו. אלא משום שדרך שלא להשהות תרומה בביתו גם בל״ז כמש״כ בפ׳ קרח בשם הירושל׳ מש״ה כתיב הלוי לחוד:
2
והגר וגו׳. היינו למשמעות השני שהוא מ״ע:
3
ואכלו ושבעו כדי שיתחייבו בבהמ״ז ובזה יהי׳ שפע ברכה לבעלים כמש״כ בפרשת עקב. והיינו דמסיים למען יברכך וגו׳. וגם בלי בהמ״ז כשהעני שבע בבית העשיר נותן ברכה להעשיר והברכה פועלת הרבה יותר מזכות מצות תרומות ומעשרות לבד. והיינו דמסיים בכל מעשה ידך. דמשמעו אפילו עסקים שלא בקרקע. אבל תו״מ לבד אע״ג דמברכי לבעלים כדאיתא בתענית פ״א אבל אינו אלא ברכת הארץ. משא״כ ברכת העני פועלת בכל: