את כל תבואת זרעך. לשיטת רש״י ותוס׳ ורמב״ן אינו אלא דגן תירוש ויצהר דמפורש בקרא דבסמוך והיינו דכתיב תבואה וכדאיתא בנדרים דף נ״ד הכל מודים דתבואה אינו אלא חמשת המינים. והא דכתיב זרעך. יש דרש מה שרוצה אתה להזריע ולהוציא השדה. והא דכתיב שנה שנה. הדרש שאין תורמין ומעשרין משנה לשנה כ״ז שיטת רבותינו ז״ל. אבל דעת הגאונים והרמב״ם ז״ל דכל זרעים היינו תבואה וקטניות חייב בתו״מ מה״ת זולת ירקות. ופי׳ תבואת זרעך מה שאתה מכניס לאוצר ולסחורה מזרעך. וכמש״כ בס׳ ויקרא י״ט כ״ה ולהלן ל״ג י״ד ובכ״מ דפי׳ תבואה משמעו הכנסה בעסקיו גם מלבד הנאכל בביתו ובלשון גמ׳ הוא עללתא. ופי׳ הכתוב גדרי זרעים:
היוצא השדה שנה שנה. דיש שלשה הבדלים בין זרעים לירקות. א׳ דזרעים כשם שמכניסין מן השדה לגורן כך מוציאים גוף הזרע מן הגורן אל השדה לזריעה משא״כ ירקות יש להם זרעוני גנה שאינם נאכלים מה שמזריעים ולא מוציאים גוף הפרי לזריעה היינו היוצא. ב׳ דזרעים זורעים שדות שלמות רחוק מן הבית שהרי בשעת אכילה אין מביאים מן השדה לביתו לאכול אלא מייבשים ומכניסים לגורן תחלה. משא״כ ירקות אוכלים כשהם חיים ונתלשים מן הארץ כמש״כ בס׳ במדבר ל״ה ג׳. מש״ה זורעים עפ״י רוב ירקות בגן הירק סמוך לביתו ולא בשדה וכמש״כ לעיל י״א י׳ היינו השדה. ג׳ דזרעים אין גדלים אלא פעם אחת בשנה. משא״כ ירקות יש מהם גדלים בכל חודש וכמש״כ להלן ל״ג י״ד דמש״ה נקראים גרש ירחים. היינו שמפרש הכתוב שנה שנה. ופירש הכתוב ג׳ הבדלים הללו דיש מינים דנזרעים ירק וזרעים היינו כשהוא נזרע בגן הירק ונאכל מעט בחיותם נקראו ירק וגדלים בגנה סמוך לביתו ופטורים מתו״מ אף על גב שיש מאותו מין שזורעים שדות שלמות ואז המה זרעים וחייבים בתו״מ ומינים אלו אין בהם אלא הבדל השני. וכן יש להיפך. מש״ה פי׳ הכתוב שלשה גדרי זרעים. היוצא. השדה. שנה שנה: