1
עלותיכם וזבחיכם וגו׳. ואח״כ כתיב ואכלתם שם והרי עולות אינן נאכלין אלא כך היה נהוג בישראל בשעה שהוא רוצה להביא שלמים כדי להשיג תכליתו שהוא לפרנסה או לשלום היה מביא עולה עמו לא לעיקר תכלית העולה שהוא להשיג דעת אלהים כמש״כ בס׳ שמות י״ח י״ב אלא לצרף לשלמים להדר קרבנו. וכיב״ז בשלמי עצרת כמש״כ בס׳ ויקרא כ״ג י״ח. והכי היה בקרבנות יחיד כמש״כ שם כ״ב י״ח. וא״כ אע״ג דעולה כולה כליל נאמר על הכלל ואכלתם שם דכמו דשלמים עצמו אינו נאכל כולו כי החלב לגבוה אלא מכ״מ נקרא שהשלמים נאכל כך העולה הבאה עמו אף ע״ג שאינו נאכלת מכ״מ עיקר הקרבן שמכוונים הבעלים שהוא השלמים נאכל. וע״ע להלן י״ג:
2
ואת תרומת ידכם. כאן ודאי הכונה על ביכורים כפרש״י וגם ביכורים באים להשפיע ברכה בישראל כמבואר בתנחומא פ׳ תצוה דביכורים מכל מין היה מברך את מינו: