1
פחדכם ומוראכם. פרש״י פחד על הקרובים ומורא על הרחוקים. והוא לשון הספרי. והוסיף רש״י פחד הוא בעיתת פתאום. מורא דאגה ימים רבים. ומגמ׳ נדה דע״א דקאמר פחדא מצמית צמית. בעיתותא מרפיא. משמע דפחדא אינו פתאום אלא יושב בפחד. ומדכתיב אל תירא מפחד פתאום משמע נמי דסתם פחד אינו פתאומי אלא ה״פ פחד על הקרובים שיודעים בברור שמכוונים ישראל להם להלחם עמם. ומורא על הרחוקים שיודעים כי לא יבאו עליהם רק מורא ישראל עליהם מלהתחרות בם או יראת המעלה: