ובני ישראל נסעו וגו׳. כבר מבואר במפרשים ראשונים ז״ל חומר מקרא זה לפי הפשט. ופרש״י עפ״י הדרש והוא במכילתא בשלח פ׳ ויסע שחזרו לאחור עד מוסרה והספידו את אהרן. והרמב״ן כתב שנתפשט מסע ישראל עד מוסרה ושם נתקבצו להספידו. אבל מה זה ענין לכאן. ולא ביארו לנו דבר המתקבל אבל כבר ביארנו בס׳ במדבר ט״ו ל״ג שהיה במדבר משה ואהרן שני ראשי סנהדראות. משה רבינו היה דרכו בבוא לפניו מעשה שלא היה מקובל מפי ה׳ להעלות הלכה למעשה ע״פ דרך החקירה והפלפול. ואהרן היה כחו רב בסברא שהיא דרך ההוראה בישראל ולו ניתן זה הכח ביחוד שאמר לו ה׳ ולהורות את ב״י. וכמש״כ באורך ר״פ תצוה ובהיותם במוסרה והספידו את אהרן שם התבוננו כי לא הניח כמותו מכוין ההוראה לשעה לאמתה ש״ת בלי שום פלפול וחקירה ומתה חכמתו עמו. ועי׳ בס׳ במדבר ל״ג ל״ט מש״כ בס״ד. ואפילו אלעזר בנו היה מתלמידי משה דומה ליהושע כדאיתא בסנהדרין די״ט כל המלמד את בן חבירו תורה דומה כאלו ילדו שנאמר ואלה תולדות אהרן ומשה. וע״כ הכוונה על דרך הפלפול שקבל אלעזר כתלמיד מובהק יותר מכל ישראל. ושוב לא היו שני סנהדראות ונמסר באותו מקום זה הדרך להורות עפ״י החקירה דוקא כל שאפשר. ומש״ה נקרא זה המקום מוסרה עפ״י שנמסר זה הכח לחק בישראל וכלשון המשנה משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע. ויש לפרש עוד שם מוסרה מלשון מוסר. וכמו דנקראת התורה מוסר ה׳ בס׳ משלי ג׳. והיינו משום דעמלה ש״ת הוא יסורין וכדאיתא בשו״ט תהלים ג׳ עה״פ אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. אין לך אדם בלי יסורין יש אדם ששינו כואב ואינו יכול לישן יש אדם שבטנו כואבת וא״י לישן ויש אדם שיגע בתורה וא״י לישן זה יסורים וזה יסורים אשרי הגבר אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. וישעיה הנביא סי׳ כ״ח הרבה להוכיח את ת״ח שבאותו הדור שבקשו תענוגי עוה״ז. מש״ה נקרא אותו המקום שנמסר חלק תורה בזה האופן מוסרה. ותדע בפ׳ מסעי על מוסרת ת״י מרדותא. והכי ת״י משלי ג׳ על מוסר ה׳ מרדותא. הרי דזה השם מוצאו מלשון מוסר. ועי׳ מש״כ בס׳ שמות ט״ז ד׳: