בשנאת ה׳ אתנו וגו׳. יש להבין איך עלה עה״ד לחשוב ולדבר כזאת אם רצון ה׳ להשמידם למה היה לו להוציאם ממצרים ולהביאם לכנעני. אם חשבו שהקב״ה אוהב את הכנענים באהבה עזה לעשות להם זה הנ״ר אין שטות גדול מזה. ומה חשבו על ה׳ במה שהבטיח לאברהם יצחק ויעקב את הארץ. וגם התורה שניתנה בקולות וברקים מה תהא עליה. אבל האמת שידעו בברור שהקב״ה יתן את הארץ לדור שאחריהם ולהם ובשבילם ניתנה התורה ורק שחשבו כי את הדור ההוא שהמרו את ה׳ גם במצרים אותם שנא. ואם היה מאבידם במצרים או במדבר איך היה מנהיג את הטף לבדם ע״כ הוציא גם אותם ויביאם לא״י ושם ישמידום הכנענים. והטף ישארו בא״י. ואז תהי׳ השגחתו ית׳ עליהם לעשות אותם לו לעם. ולהאביד את הכנעני ובדור אחר ימח שמם. וזה מובן מלשון שאמרו ולמה ה׳ מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז. ומאין ידעו שיהיו לבז ולא להריגה. וגם לשבי מיבעי כלשון המצוי על בני אדם. משא״כ לבז משמעו כ״פ שבוזזים את נכסיהם ולא את עצמם. אלא היינו דבריהם שפירש משה. שכסבור שהם הנשים והטף ישארו בהשגחה פרטית רק הנכסים יהיו לבז עד שיגיע העת: