1
לא תכירו פנים במשפט. היינו לשמוע משפטו תחלה. אלא כקטן כגדול תשמעון. לשמוע תביעת הקטן ותביעת הגדול בשוה. וממילא למדנו דמי שבא תחלה לדין הוא קודם כדאי׳ שלהי מ׳ כתובות:
2
לא תגורו מפני איש. מלשון אגר כדאי׳ בסנהדרין ד״ז. ולפי הפשט לא תאגורו המשפט מלשמוע הטענות ולחקור הדין. מפני איש שבא איש נכבד לידך ונדרש לקבל פניו ולהתרועע עמו:
3
כי המשפט לאלהים הוא. וכבודו ית׳ גדול מכבוד האיש:
4
תקרבון אלי. נו״ן הנוסף להקטין הענין. שא״צ להקריב כל המשפט לפני הגדול אלא אותו הקושי שבלבבם והמה שומעים מפי הגדול ושבים להיות דיינים ולגמור הפסק. וע׳ ס׳ שמות י״ח כ״ו: