כשבא אאע"ה הביט כו'. ז' לשונות נגד ז"ת שעד כה הביט וחקר ועלתה בידו הבריאה במלכות שבה הבריאה:
מיד נגלה כו'. בג"ר וז"ש והושיבו כו' ונשקו כו' וקראו כו' אוהבו ובחירו בחו"ב והן ד' בתי תפילין והושיבו ונשקו וקראו ב' כאחד ב' דדעת והוא סוד קורא אני אליהם כו' ואח"כ מתפשטים בחו"ג, וג' בריתות בסוד וא"ו ברית הראשון במלכות וז"ש והאמין בברית הלב, ואמר וכרת לו ברית שהוא הקשר שבין ע"ס כמש"ל בפ"א משנה ג' ברית הראשון בין הבתרים לו לירש הארץ והוא בברית התורה בלשון וכמ"ש והאמין בה' כו' וצדקה תהיה כו' ושם נאמר שכרת לו הברית ואח"כ בברית המילה כרת לזרעו להיות לך לאלהים ולזרעך כו' וז"ש וכרת לו כו' והוא בנפש שיתופא דגוף וברוח בעוה"ז ובעוה"ב כמ"ש בתיקונים דתורה וברית ב' מגינים לאדם אחד בעוה"ז ואחד בעוה"ב כו' ע"ש וז"ש וכרת לו ברית בין וכו', ואמר וקשר כו' וגילה לו כו' והוא ע"ס הפנימיות שהן ל"ב והוא סוד ה' ליראיו בברית שם הבין כידוע והם כלולים זה בזה:
רעשן ברוח שערן בשבעה כו'. כצ"ל והן השבעה שערים וי"ב מנהיגים כמ"ש. והנה בפ' בהעלותך בז' קשרים והן כ"א וחו"ב כא' חשבינן דכחדא שריין כו' ולא מתפרשין, והנה כ"ב צינורות ידועין כ' צינורות וב' צינורות הוסיף עוד הרמ"ק דלא כמ"ש בפרד"ס והוא מחכמה לגבורה ומבינה לחסד וקצת מ' כן בזוהר שם אבל לפי אצילות המלכות דנה"י משתקיא מינה המלאך הגואל יברך את הנערים ותשקהו ותאמר כו' הוא ג' צינורות ממלכות לנה"י והוא מכוון וכבר כתבתי במ"א שי"ב גבולין לפי זה הוא מכוון שחו"ב ויו"מ שהם ב' הזווגים הם מעלה ומטה ג"כ ועוד דרך אחר שהדעת באמצע ומלכות למטה והנה מכתר ג' צינורות לחב"ד ומחו"ב לכל א' ב' צינורות מזה לחסד ומזה לגבורה ואחד לדעת ומדעת ג' צינורות לחג"ת ועוד צינור אחד מחכמה לבינה ומחג"ת לנה"י כסדרן והכל כסדר, והדעת הוא ברית הלשון [ויסוד, כצ"ל] הוא ברית המעור כי הוא הלויתן ועושה הגוף וברית א' כמ"ש בפ' תצא ואלו ב' הבריתות הן יסוד הכל זה להוליד בגוף וזה להוליד הרוח וכמ"ש (ב"מ ל"ג א') דרבו קודם לאביו שזה כו' ולכן זה הברית במעשה וזה בדבור שהן כוללין התורה והמצות ועליהן נאמר אם לא בריתי כו' וברית כולל תרי"ב מצות והוא הכוללן. [בליקוטיו, כשבא אברהם אבינו ע"ה הביט כו'. ז' לשונות ז' ימי הבנין שבהן מותר ההסתכלות:
מיד כו'. כ"א בזאת יתהלל כו' שכולן הן בג':
וגילה כו'. כמ"ש סוד כו' ביסוד כמ"ש סוד ה' כו' ובריתו כו' שבלשון ובמילה כלולין כולם:
משכן כו'. הם ג' וז' וי"ב. שערן כו' ששבעה קבועות בראש ושמים ששם אש וכו', י"ב במנהיגים בנפש כנ"ל:
בס"ד סליק פירוש הגר"א על ספר יצירה בריך רחמנא דסייען