שתי אבנים כו'. אבנים ר"ל אותיות ובתים תיבות כמ"ש בהקדמת התיקונים יעו"ש. ור"ל בונות כו' צירופי ב' אותיות יכול להתהפך ב' צירופים פנים ואחור לבד. ג' ששה צירופים שתשליך אות א' מהן ותצרף ב' אותיות הנשארות ב' צירופים כנ"ל נמצא בג' אותיות ו' צירופים. וכן בד' אותיות בכל אות שתשליך ו' צירופים הרי כ"ד וכן בכלם הוא כ"כ אותיות שבו כן פעמים צירופים כמו במספר שלפניו. וזה הכלל כשתרצה לידע מאיזה מספר אותיות צירופים שבו תכפול כל המספרים מא' עד המספר ההוא ביחד. ד"מ ד' אותיות תכפול א' עם ב' הוא ב' תכפול אותו עם ג' הוא ו' תכפול אותו עם ד' הוא כ"ד וכן ה' או יותר. וזה כשתעשה צירוף מכל האותיות שבו אבל אם תעשה רק מב' אותיות שבו אז תכפול המספר עם המספר שלפניו לבד כמו ד' אותיות תכפול ד' עם ג' הוא י"ב צירופים ו' צירופים פנים ו' צירופים אחור וכן בכלם. לכן בכ"ב אותיות יש רל"א שערים פנים רל"א אחור כמנין כפל כ"ב עם כ"א. ואם תעשה צירוף מג' אותיות אז תכפול ג"כ עם מספר שלפני פניו כמו בה' אותיות תכפול ה' עם ד' הוא כ' תכפול עם ג' הוא ס'. וכן אם תצרף עם ה' או עם ו' אותיות תקח מספרם מקצה האחרון ותכפול יחד כנ"ל. וכ"ז עד מספר ב' אבל מספר ב' לבד או עם א' שוין כי מספר הנכפל עם א' נשאר המספר בעצמו, כמו תיבה של ד' אותיות אם תצרף ג' אותיות ממנה או כל הד' יחד שוין כ"ד צירופים. והתחיל בשתי אבנים שאין תיבה מאות אחת, וכן בא' א"א לבנות כלל כי הכלל שתכפול אותו עם הקודם וקודם לו 0 (ר"ל נול) א' פעם 0 נשאר 0 וכן א"א לומר בניין באבן א':
וארבעים. כצ"ל:
מכאן ואילך צא וחשוב כו'. וחשיב עד שבע לפי שכאן צריך לצרוף של ז' בג"ד כפר"ת צרפן שקלן כו' שבכל הז' הנ"ל הוא צירוף של ז' (ע' סוף הספר ליקוט מס' הד"ק):