שבע כו' עולמות. הן שבעה היכלות שנקראו ז' נערות עולמתין דמטרוניתא שנאמר עלמות אהבוך א"ת עלמות אלא עולמות והן ממטה למעלה לבנת הספיר עצם השמים נוגה זכות אהבה רצון קדש הקדשים והן כפולות היכלין דדוכרא והיכלין דנוקבא שבעה ושבעה מוצקות כידוע. וכן ברכת ק"ש דשחרית וערבית, וכן הן בתמורות כידוע ז' היכלין דס"א נגדן כמ"ש בתיקון ע' והכא אינון ז' תרעי דגיהנם דז' היכלין ומליין כו' וכן הרקיעים וארעאין כולם הן בס"א נגדן כמ"ש ועלייהו איתמר כי שמים כעשן נמלחו והארץ כו' וכוכביא דלהון עלייהו איתמר ונמקו כו' וכן בכל מה שחשב במשנה זו:
שבעה רקיעין. וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות כנ"ל:
שבע ארצות. ארץ אדמה גיא נשיה ציה ארקא תבל:
שבעה ימים. של טבריא ושל סדום ושל חילת ושל חולתא ושל סבכי ושל אספמיא וים הגדול ואינו ים אוקינוס שמקיף את כל העולם כי הוא כוללם ואינו במנינם, והוא במדרגת בינה שכולל כל השבע, וכן הוא בכל ז' ועלי' נאמר קו ירוק שמקיף את כל העולם כידוע: ז' נהרות. ירדן וירמוך וקירמיון ופוגה וג' נהרות של ארבעה ראשים פישון גיחון חדקל ואינו חושב פרת שהוא כולל כולם כמ"ש (בכורות נ"ה:) הני סולמי דפרת נינהו ואלו מקיפין את א"י ואלו את העולם בסוד חג"ת נהי"ם:
ז' מדברות. שהלכו בהן ישראל במדבר. מדבר איתם, מדבר שור, מדבר סין, מדבר סיני, מדבר פארן, מדבר צין, מדבר קדמות, והוא שכתב במדבר אשר על פני מואב ממזרח שמש. וזהו קדמות מקדם ונקרא מדבר מתנה והוא כנגד ז"ס, דוק ותשכח:
ז' ימים. כנ"ל:
שבעה שבועות. ספירת העומר:
ז' שנים ז' שמיטין. יובל שנת החמשים כולל כולם יובל בינה כנ"ל:
ז' יובלות. שעמד בית ראשון שהיה מסטרא דבינה כידוע כי בל"ו ליובל נחרב הבית תחסר אותן מת"י שנים שעמד בית ראשון נשאר שע"ד שנים והן ז' יובלות שלמין שמנו בבניינו[פירוש כי בנין הבית התחיל בל"ו ליובל ע"כ לא נחשב הכ"ד שנים ראשונות שלתשלום היובל הא']. וכן כשתחשוב חורבן הבית מימות יאשיהו שבימיו היה ראוי ליחרב כמ"ש הנני מביא כו' ואל מלך יהודה כו' יען רך לבבך כו' ולא תראינה כו'. וכן קחשיב הזוהר ט"ו דורות מאברהם עד שלמה שהיה סיהרא במילואה שדוד הוא דור י"ד גי' דוד שהן י"ד פרקין דיד ימין שלכן נקרא השכינה י"ד וחסרונה י"ד פרקין דיד שמאל שהן כ"ח עתים כ"ח מחנות שכינה ויד הוא הט"ו הכוללם ובימי שלמה נתמלאה ותרב כו' כידוע ומרחבעם התחיל לחסור עד יאשיהו שהוא הט"ו לרחבעם והמתין לו בשביל תפלתו עד בנו צדקיהו כמ"ש ונאספת אל עמך כו' שלא ראה חרבן בית המקדש בימיו, ומימות יאשיהו עד החרבן נ"ג שנים תחסר מת"י נשאר שנ"ז שנים וכ"ז מתחלת בנינו שהחשבון מת"פ שנים ליציאת מצרים כמ"ש רז"ל (בע"ז) תחסר ז' שנים של בנינו נשאר ש"ן שנים שבעה יובלות:
והיכל הקדש. עם ו"ק כנ"ל, ובכלם השביעי חביב [ובסט"א להיפך שש הנה וגו' ושבע תועבת נפשו] בעולמות היכל ק"ק כמ"ש בזוהר דהיכל ק"ק הפריש הקב"ה לעצמו ע"ש וכן ערבות ששם כסא הכבוד כו' מלך אל חי וכו' וכן תבל בחר לעדתו וכן ים הגדול וירדן ומדבר סיני שנתן התורה והוא השביעי. מדבר איתם חסד ושם נבקע הים בימין כמ"ש מוליך לימין משה בוקע מים כידוע שם ע"ב ויס"ע ויב"א וי"ט כמנין חסד כידוע. מדבר שור גבורה שור שבחיות לכן שם ויבאו מרתה ושם שם לו חוק ומשפט כו' וז"ש דינין במרה כו'. מדבר סין שם ניתן לחם מן השמים ת"ת כידוע. מדבר סיני מלכות בתוספת יו"ד זעירא חכמת שלמה כידוע ושם הוא הפה של הארץ והוא באמצע הז' מדבריות. מדבר פארן נצח בו ותקע כף ירך יעקב ושם קבעו להם בכיה לדורות חרבן הבית באלף רביעי נצח. מדבר צין שם ויקדש בם הוד דמשה נפל שם ויך את הסלע במטהו באלף החמישי דלא נפקו אלא טיפין טיפין וביה משה נחית מנבואה דיליה שלקחו ממנו את המטה כמ"ש וירד אליו בשבט ויגזול את החנית כו' כידוע. מדבר קדמות שם לקו בברית ופנחס זכה בו, וכן בכולם לקו בכ"א בדרגא דיליה דוק. וכן ירדן הוא באמצע ג' מקיפים את העולם חג"ת שהן עולין לבינה שמקפת את העולם וג' את א"י נה"י את מלכות וירדן באמצע והוא המעבר לא"י ובו עבר יעקב בשובו כמ"ש עברתי את הירדן הזה והוא מעבר יב"ק והוא ידוע, ים הגדול במערב שכינה במערב והוא אחרון והוא אמצעי כמו הפה. ז' ימי השבת שביעי ורביעי כמ"ש (פסחים ק"ו א', גיטין ע"ז א') חד בשבא תרי בשבא תלתא בשבא בתר שבתא ד' ה' ומעלי שבתא מקמי שבתא, וכן בז' שבועות בשבוע ז' באו להר סיני ונאמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' באמצעי שבו בד'. ובשנים ושמיטין שמיטה ויובל ובו"ק היכל הקדש וז"ש לפיכך חיבב כו'. וחשב כאן י"ב שביעיות, שבז' תלויין י"ב כמ"ש לקמן בפ"ו ז' ע"ג י"ב וכולם אדוקים וכו':
לפיכך חיבב את השביעיות וכו'. חנוך שביעי לאדם, יוסף ז' לסדר השבטים, משה שביעי לאברהם, דוד הוא השביעי, תשרי שביעי לחדשים, אלף השביעי הוא שבת כי שבעת אלפים שנה ז"ת כסדר כו':