שא' נדון הכבד של עוף שהיתה אדומה נגד הבני מעיים שבצד השני ובצד שאצל המים היתה שחורה. נרא' לי שהיא כשרה דכלל בידנו שכל שלא ראינו שנפלה לאור תלינן השחורת בדבר אחר לו יהא כמה מראות עין אין לנו להחמיר. ומה שהקשה עמ"ש בטוטו"ד סי' קכ"ב הנה אין דרכי לעיין באחרונים רק בראשונים ובהם מוכח דהחשש הוי בשביל הכבד וכן הכו"פ נראה שהבין כן דהוי רק מצד הכבד והנה מ"ש רו"מ הנ"מ בין הטעמים בדין אם נסרכה טרפש הכבד להכבד דאם הוי מצד הכבד מהני הסרכא כיון דאין הטרפות מצ"ע רק מצד הכבד אבל אם הוי הטעם מכח הריאה טרפה זה אינו נראה כלל דמה לי הטרפות מצד הכבד או מצד הריאה סוף סוף כיון דניקב הטרפש אינו טרפות מצ"ע רק מכח הריאה הי' אבר אחר ומהני סתימה. ומ"ש להקשות עמ"ש דלשדא תכלי בכולא לא חיישינן ועז"ה דהרי הג"א מדמה זה להוריקה כבד נגד ב"מ כו' הנה א"ש דודאי לדעת הג"א יפה כתב אבל אנן לא קיי"ל כן ודברי הג"א תמוהין דודאי יש חילוק בין מכוות אש לשאר קלקול ואין מדמין בטרפות לכך לדינא יפה כתבתי ומה שהק' איך הוי סתימה כיון דסופו להתקלקל אותו המקום א"כ יהי' נסתר בסתימה זה לק"מ דאין הכונה דסופו להתקלקל להיות ניטל לגמרי רק הכונה דסופו להתקלקל ויהי' בשר שהרופא גוררו ומ"מ יהי' נשאר קיים והוי סתימה שפיר. [שנית להשואל. הנה לא עיינת יפה דמה לי טרפש הכבד או טרפש הריאה סוף סוף הטרפש הוי אבר אחר והריאה אבר אחר וכיון דניקב הטרפש אינו טרפה רק מצד שיזיק להריאה הוי חשש מכח אבר אחר ויפה כתבתי. גם בנדון הסתימה יפה כתבתי דבשלמא היכא דהטרפות מצ"ע בעינן שיהי' בשר כמו שהוא בכל הבהמות ואם נתקלקל אין עליו תורת בשר ואינו ככל הבהמות לכך טרפה אבל מצד סתימה יהי' שנסתם באיזה דבר שיהי' נחשב סתימה לו יהא דאין עליו תורת בשר הוי סתימה. ומ"ש הפוסקים דבשר רע הוי כניקב היינו אם הוי הטרפות מצ"ע הוי כניקב ולא היכא דהטרפות אינו מצ"ע מהני אם הוי הסתימה בכל דבר שיהי' ואף אם אמנם מבואר בדברנו באיזה מקום להיפך העיקר כמ"ש עתה והוא נכון:]