ע"ד השאלה בנסרך טרפש לבה"כ ונחתך במקום הסרכא ולא נבדק כלל ונטרפה הבהמה והמורה הטריף גם החלב והכלים מה שהי' תוך ג"י כדת ויש מפקפקים בזה.
תשובה. הנה דברי הרמ"א בסי' מ"א סותרין זא"ז כי כתב דאם נסרך טרפש הכבד לבה"כ יש לבדוק בכרס אחר קוץ כו' דבודאי יש שם והנה תחלה כתב יש לבדוק משמע דספק הוא ואח"כ כתב דודאי יש שם מוכח דודאי הוא וא"כ בדיקה זו מה טיבה וכתבתי כמה דרכים בטוטו"ד מה"ק ומה"ת ועיקר הכונה הוי דהנה זה ידוע דרוב נחשב כודאי ולכך בבדקו אחר מחט וקוץ ולא מצאו חזינן שהיא מן המיעוט וכשר אבל בלא בדקו אין דינו כספק טרפה רק אזלינן בתר רוב והוי כודאי וטרפה ודאי ואינו כדין שאר ספק טרפה ולזה כיון דהרמ"א כתב רק דיש לבדוק בכרס ולא כתב דיש לראות אם הי' המחט נגד הסרכא משמע דלא בעינן ראי' בזה רק מן הסתם הי' תחל' נגד הסרכא ולכך כיון שלא בדקו בכרס אחר מחט וקוץ הוי ודאי טרפה והמכשיר א"י בין ימינו לשמאלו. והנה לבדוק הסרכא אם הולך מן הטרפש במשמוש היד הנה לדידי אין נראה כלל כי אם דעת כמה דאין סרכא פוסל בשאר אברים היינו מכח דבשאר אברים עורם עב ולכך אף אם נתקלקל מעט עור כולו לא יתקלקל ולכך יתכן שיהי' הסרכא מכח קלקול קצת העור ולא כולו אבל בריאה דעורה דק מאד אם נתקלקל קצת נתקלקל כולו ולכך חמור בזה ריאה משאר אברים אבל לומר דהסרכא באה מכח הליחות הוי להיפך דבריאה דשכיח בה ליחה והעור דק יתכן שיאחז בה לחות ויהי' נעשה כקרום אבל בשאר אברים לא הוי לחות ולא שייך בהם לומר דמחמת לחות יהי' נעשה הסרכא ולכך לא שייך לומר דמחמת הלחות נעשה הסרכא ולכך לדעתי לא שייך לעשות בדיקה בסרכא דשאר אברים ובפרט בנדון כזה דלא נעשה הבדיקה בטרפש דודאי טרפה החלב והכלים כדברי המורה: