בנידון השאלה שלו שהי' סרכא על הקמט והשוחט הממעך אמר לו בלשון לעז איך האב זיא קוים הערויסגעריססען גם כתבת תחלה שהשו"ב אמר לו הגם שלא נקלפה בנקל אבל עכ"פ נקלפה. הנה לפי דברים הללו הוי ודאי טרפה אף אם לא הי' שם קמט כלל כי הסרת הסרכא צריך להיות בנחת כמ"ש ביו"ד סימן ל"ט בהג"ה ובטוטו"ד מה"ת הוספתי יותר דלדידן דליכא מיעוך רק קליפה בודאי יותר ויותר דצריך להיות נקלפת בנחת ובחזקה הוי טרפה גמורה ותמה אני על רו"מ ועל המורים שם להכשיר בזה אבל בעלמא היכא שנקלפת בנחת כדין הסרכות ובדקוהו ולא בצבצה הייתי מורה להכשיר. ומה שרצה רו"מ לפרש דברנו דמיירי רק בסרכא מינה ובה ולא בשלא כסדרן ז"א דעיקר דברנו הובא בטוטו"ד מה"ת שם הארכתי בזה וידעתי גם ידעתי שהספרים מטריפין בזה אבל אני חולק עליהם ודעתי להכשיר ולדידי נראין הדברים ברורים שם ולדעתי יודה רו"מ שהדברים נכונים ובפרט כיון דעכ"פ כתבתי בזה פנים להקל א"כ לא יצא מדין ספק תר"ל וספק תר"ל נמי כשר לכך נראה נכון כמ"ש: