שאלה מהרב מו"ה אלעזר מארגנשטערן אב"ד פיעטרקוב בריאה שצמקה אונא שלמה והי' עלי' סרכא שלא כסדרן סרכא דקה והאונא ע"י מירוס ומשמוש קל הדרא לברייתה בלי שינוי וקמט כלל והסירכא הוסרה ע"י מיעוך קל עד שאמר השו"ב כי במיעוך כזה נוהגים להכשיר גם הנזהרים מסרכות כי פרחה הסרכא בקל והוריתי להכשיר. תשובה. יפה הורה להכשיר כי הנה אף אם צמקה כל הריאה או רובא והי' בה סרכא נמי הי' בדעתי להקל וטעמא רבא איכא במלתא דהנה שורש תרתי לריעותא נצמח מדברי הראב"ד ומקורו ממס' נדה פ"ק והנה כ"ז מיירי שעדיין הב' ריעותות לפנינו אז דנין בדרך תר"ל וסרכא אף דחזינן דעברה ע"י מיעוך מ"מ נחשב תר"ל דהרי בסרכא אין הטרפות מגופה רק דהסרכא מעידה דיש כאן נקב שאין סרכא בלי נקב א"כ מה בכך דעברה הסרכא הרי עיקר הריעותא הוי חשש נקב וזה לא עברה דהרי יתכן דעדיין הוי נקב לכך מצטרף לתר"ל אבל בצמקה אם חזרה ע"י משמוש ומרוס א"כ עתה אינה צמקה א"כ כיון דעתה אין ריעותא לפנינו מנ"ל לצרף לתר"ל מה שהי' נראה מתחלה לריעותא לכך הי' נראה דאינו מצטרף לתר"ל אך מה נעשה נגד משמעות האחרונים אשר דבריהם מקובלים בתוך ישראל אך עכ"פ בצמקה רק אונא אחת דדעת כמה דבלא"ה כשרה לכך בזה נראה להקל דעכ"פ אם חזרה ע"י מירוס ומשמוש היד דכשרה ואינו מצטרף לתר"ל כיון דעתה אין ריעותא לפנינו לכך אני מסכים עם רו"מ שהיא כשרה: