שא' בריאה שהי' לה ד' אונות בימין והאונא הד' שהיתה סמוכא להאומא היתא קטנה מאונא השלישית וניכרת שהאונא הד' הסמוכה להאומא היא היתרה שלא הי' לה סמפון וגם כי הג' אונות שלמעלה ממנה הי' בדמותן וצורתן הראוים להיות וזו היתה קטנה מכולם והורדא עומדת כנגד היתרת הלז ומהורדא יצאה סרכא להכיס והסרכא עברה במיעוך ומשמוש הנהוג בקליפה בנחת ולא בצבצה אחר הבדיקה. והנה רו"מ ראה בהלב"ש סי' ל"ה ס"ק צ' שהוא טרפה רק מן הפמ"ג בש"ד סי' ל"ה ס"ק מ"ז הוכיח להכשיר עיי"ש והנה דעתי הוי כדעת המכשיר כי לדעתי שינתה מקומה הוי באם עומדת נגד האומא אבל כל שאינה עומדת נגד האומא לא נחשב שינתה מקומה במה שרחוקה מעט מן הג' אונות ושינתה מקומה הוי רק כשעומדת נגד האומא אבל במה שהרחיקה מן הג' אונות בפרט אם יש יותרת ועומדת נגד היתרת כשרה והרי דעת כמה הובא ברמ"א דיש מכשירין בחסרה הורדא ולדידהו ודאי מכ"ש בשינתה מקומה דכשרה וא"כ נהי דלדידן טרפה עכ"פ בכה"ג יש להקל כנלפענ"ד נכון לדינא.
ובנדון אשר שאל על חבורי טוטו"ד מה"ת מה שאני מכשיר סרכא בכסדרן העולה בנפיחה. הנה טעמא דידי הוי בפשיטות כיון דסרכא כסדרן אין סופה להתפרק הוי סתימה מעליא ואינו דומה לקרום שעלה מחמת מכה דשם סופו להתפרק אבל בזה דאין סופו להתפרק הוי סתימה מעליא גם בכל סרכא העולה בנפיחה הרי יתכן שעור העליון לבדו ניקב ועי"כ עולה בנפיחה ובע"כ מוכח דע"י נקיבת עור העליון לא יהי' נעשה סרכא רק ע"י נקיבת ב' הקרומים אך י"ל זה בשאר סרכא אבל בכסדרן בין אונא לאונא יתכן דע"י נקיבת עור העליון נעשה הסרכא ונשחטה הותרה לכך נראה להתיר אף דעולה בנפיחה.