שא' ע"ד השוחט החדש באמת לא אאמין שהרב יעשה כמחריש אחר מעשים הללו ויצוה עוד שהשוחט הזקן יחזיר לו הוצאות ואם האמת כדברי רו"מ לא מבעיא שהבשר מבהמה זו טרפה עם הכלים כיון דראו כמה אנשים שהריאה טריפה והקצב מודה שריאה זו מן הכשרה שהכשיר השוחט ודאי הבשר והכלים אסורים ולהעביר השוחט עבור זה עבור פ"א הי' אפשר להתירו ולדונו כשוגג והי' די לקונסו על למ"ד יום אך מה שלא נתן קוויטיל להנכרית שהוא שחטו בהכשר ודאי פשיעה שעשה כן כמה פעמים והרי הי' לו לאסיק אדעתי' שהבעה"ב אינו יודע הדין והי' לו להודיעו והנה מה שתלאו רו"מ בדין בשר שנתעלם מן העין ז"א דיתכן דבעה"ב מכיר העוף שלו אך הי' לו לחוש שמא הוא נבלה והנכרי בעצמו שחטו וא"ל דהרי השוחט ידע שהוא שחטו ואינו מאכיל איסור אך לו הי' לו לחוש שמא לא יכיר הבעה"ב העוף שלו ויהי' בשנמ"ה גם אף אם מכיר העוף שלו כיון שיאכל בעה"ב בלי ידיעה מי שחטו א"כ לפי דעתו אוכל איסור והוי כנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו טלה דג"כ צריך כפרה ולא הי' להשוחט לעשות כן ואף דיש לחלק דהתם כונה הי' לאיסור עכ"פ אבל כאן לא הי' כונה דבעה"ב לא ידע הדין והשוחט ידע שהוא שחטו מ"מ כיון דלכתחלה אין ראוי לעשות כן ואין זה דרך השוחטים. ובצירוף אווזא שהי' עליו שאלה בהראש והי' צריך בדיקה והוא שחטו ולא הודיעו כלל שיש שאלה ע"ז ודאי ניכר קלות מעשיו ובצירוף הבשר הטרפה מן הריאה ודאי שחיטתו אסורה ואסור לאכול משחיטתו והכלים שמבשר הזה הם טרפים ושאר הכלים משחיטתו מכבר ישהו אותם מעל"ע: